rococo (EN)

שם עצם, תואר

שם עצם “rococo”

1. רוקוקו (סגנון אמנותי מהמאה ה-18 המאופיין בקישוטים מורכבים ועיצובים א-סימטריים)
   הירשמו כדי לראות את התרגומים של משפטי הדוגמה ואת ההגדרות המונולינגואליות של כל מילה.

   The museum's exhibit features furniture from the rococo.
2. רוקוקו (מוזיקה, סגנון מוזיקלי מאותה תקופה הידוע בקלילותו ובאלגנטיות שלו)
   She enjoys playing compositions from the rococo on her violin.

תואר “rococo”

1. רוקוקו (בסגנון אמנות או קישוט רוקוקו, המאופיין בקישוטים מורכבים ועיצובים א-סימטריים)
   The palace's rococo architecture attracted many visitors.
2. רוקוקו (מעוטר ומסובך)
   The author's rococo prose made the novel a challenging read.